11

אבי נהרג

במלחמת יום כיפור

בן 38 היה במותו

.

אומרים נהרג

כי לא מת מעצמו

הרגו אותו

בן 38 היה בההרגו

.

אי אפשר למות מעצמו

כי חייו עצמותו

והחיים עצמם הם חיים

.

לכן גם אי אפשר

להרוג אותו

.

אלא אבי

חי אתה

רק את גופך הבשר

לקחו ממך

.

ואני

בשר ראשי

לא לוטף

בבשר ידך

.

בשר אוזני

לא שמעה את בשר

שפתיך

.

בשר ידי

לא היתה נתונה

בבשר כפך

.

בשר רגלָי לא הלך

אחר בשר

רגליך

.

ילד בשר הייתי

לוּקח ממני בשרי

.

ממך הפשיטו הבשר

בטיל כתף

בזחל"ם

בחווה הסינית

קברו רק אצבעות מפוייחות

ושברי עצמות

.

גבך אלי

אין לך בשר

אין לך פנים

.

אני לא מצליח לכתוב

כאן

אבא

.

בשרי לא מפוייח

בשרי כסנה

בוער

חולה

ואיננו אֻכָּל

.

.

.

.

* * *

.

.

.

.

כל הזמן כואב

כרוני

לא מאובחן

לא נסבל

לא מגיב

כבר לקחו את התיק לכנסים

להתייעצויות עם גדולי המומחים

מצאו צירוזיס

לא מוסבר

כבר שלחו אותי

להשתלת כבד במסצ'וסטס

.

ארבעים ושמונה שנים

ללא רגע הפוגה

אין שעה של שינה נינוחה

.

את רוב חיי איבדתי ברדיפה

אחרי חיים בלי כאב

כאילו הוא קרצייה

בגובה שני מטר וחצי

שאם אסיר אותה אתחיל לחיות

.

הרופאים לא מצליחים

אני לא מצליח

אין עם מי לדבר

כי איננו מבינים

מהו כאב

.

יש מי שכל איבריו מרוסקים

וחי בלי כאב

ויש מי שלא מוצאים מה פגוע בו

ובגופו אין אלא כאב

.

כל מגע הוא כאב

הוא חודר ומשנה

לפעמים הכאב נעים

ויש מוות קטן

בלשון הצרפתים

.

מי שלא ידע כאב

הוא כמו מי שלא ידע אהבה

סגור בקליפתו

לא נבתקים בתוליו

.

עזה כמוות אהבה

רשפיה רשפי אש

נהרות לא יכבוה

.

אדם הוא

א פר ד ם מ רה

אפר על שום שכבר נשרף

ומשום כך דמו תמיד נעשה מרה

ואני מבקש חיי-עננה בשמיים

והרופאים והידידים מנסים לעזור לי

מנסים בעצמם לדמות שכך חייהם

ואיננו מבינים איש את שפת עצמו

והכאב נעשה בדידות אילמת

בהמית

.

כל חיי הייתי כלב

שבורח מזנבו הבוער

כעת אני מסגיר את עצמי

.

גע בי

הבער בי

חרוץ בי

עשה בי

ככה

.

.

.

.

* * *

.

.

.

.

כשבני היה בן שלוש וחצי

וחייתי איתו בלי אמו

באו פתאום

ארור היום

עובדות סוציאליות ושני שוטרים

ולקחו אותו

.

אחר כך נודע

מי שרצה להיות בן זוגה של אימי

הפריע לו כמה היא אוהבת את הנכד

הוא היה בעבר בתפקיד בכיר בשרות למען הילד

וביקש מהם לפנות אותו מהשטח

.

המנהלת אמרה לי

שילד מאומץ לא משלם שום מחיר נפשי

על קריעתו מהוריו

הוא שוכח

מתרגל להורים החדשים

ולא נשארת בו שום פגיעה

.

היא אמרה

שאם אפנה לעורך דין

הם יהפכו את הילד ללא ניתן לאימוץ

הוא יתבגר בבית הילדים

וקרוב לוודאי שיגיע למתקן כליאה לנוער

.

אנשים מגיעים לבית הילדים הסודי

לבחור ילד לאימוץ

מי שלא בחרו אותו

ליבו נשבר

אחרי כך וכך שבירות

הילד נעשה קיפוד

ככה היא אמרה

ילד קיפוד

ילד רע

.

לא הבאתי עורך דין

חתמתי על ויתור מרצון

ועכשיו הוא בן חמש עשרה

.

היינו יוצאים כל לילה והוא היה מצביע על הירח ועל כל כוכב בפני עצמו

כשהיה קטן היה מצביע על כוכב

ואומר כובח

ועל שמי הלילה אמר

שוחר

ולירח קרא ריח

ולא רצה להכנס לישון

עד שספר את כל הכוכבים

פעמיים

.

ובלילה אני לא יכול

שלא להרים עיני לכוכבים

ולשמוע כובח

שוחר וריח

.

ואני לא יכול שלא לחוש

כל הזמן

יד קטנה אוחזת בידי

עיניים נישאות אלי

סומכות עלי

ואז מיישירות מבט קדימה

לגלות את העולם

.

אני לא יכול שלא לחוש אותו כל הזמן

לחפש את מבטו כל הזמן

רואה אותו בכל נער שעובר

בכל תינוק

בכל דבר

גם בענן

גם בחילופי העונות

גם בנשימה

גם בהיפוך הכבד ובערת הבטן

גם בחוסר השינה

.

אולי הוא שכח אותי

אולי הוא שונא אותי

.

אולי אפגוש אותו עוד שלוש שנים

אולי הוא ישאל

כמו כולם

אנשים הופכים את העולם עבור ילדם

איך ויתרת

למה לא נלחמת

איך אתה ממשיך לחיות

שמח

חי

צוחק

שליו

יצירתי

מיטיב

מטפל

.

איך אתה מעיז להפוך אותי לשיר

משתמש בי כחומר גלם לאסתטיקה

להיותך משורר

.

איך אספר לו מה קרה

באיזה עולם הוא יחשוב שהוא חי

.

באיזה עולם אני חושב שאני חי

.

אמרתי לאותו חוטף

שאם יעשה זאת אגרום שימות

כבר תכננתי איך להרעיל אותו

אמרתי לו שאני מבין למה ביתו התאבדה

.

הוא נעלב אבל לא חשש

איפה אני ואיפה להרעיל

לבקש מהשכנים להפחית את הרעש

אני לא יכול

.

בקשת הצדק שלי היא קרעי פרפור

כמו זנב קרפיון לשבת

השכל אומר לה שאלוהים כבר אמר

שאיננו יודעים לראות את הצדק

.

אני שוחה בשלולית חוסר האונים

בלי בני

מנסה להיות צפרדע

שיש בה ירוק

ויוצאים ממני עלים קטנים

ואני מודה ומאמצם אל ליבי

ושמח

.

.

.

.

* * *

.

.

.

.

הרֵיק הזה

ללא הרף

הרֵיק הזה

לחיות כמו פוחלץ

כמו תפוח סדום

כחלום יעוף

.

לא-כלום מעוצב יפה

מדבר מילים יפות

טובות מנחמות

מילים שאומרות

את מה שלא קיים

.

אבל רק הרֵיק שורק

את נשיבת הרוח

רק הרֵיק נושב

על חלילם של אחרים

.

רק הרֵיק הזה הוא רחם

לכל הבא בשערַי

הוא אש המזבח המְאַכֵּל

את חומי ושרעפָּי

הוא קריאת האלוהים

מתוך הסנה החי