אלי אלי
למה אהבתני
שמת עלי אצבעך
ואני נמעך
.
למה צרפתני
ואני מוכרח להיות
מלוכלך
.
למה חנקתני
.
למה לקחת את בני ובנותי
למה בכור הברזל
למה בפרך
.
למה נעצת בי חכמתך
ופילחתני
.
בוא אלי
עשני כלתך
שִׂישׂ עלי
הקרב אותי
אליך
איברים איברים
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
הרוח מניעה את העלים
האצבעות את המיתרים
.
רגשותי אינם זקוקים לרוח
שתפרוט עלי
.
אני מעיין השמחה
שנביעתו מזיו האין הטמיר
אני מעיין העצב
שנביעתו מהתהום שתחת החושך
אני זוהר בגוונים הרבה
.
ובין ערביים
כוס ייני תתאדם
גרגרי הרימון יסובוני
ובגוויעת האור
אעלה לשמים
בדממה
במרכבת
חושך
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
השמחה עומסת על כתפיה
את העולם העצוב
וכשהוא זורע בדמעה
אותה הוא זורע
.
כשתצמח השמחה
תקצור את העולם
אל ים דמעותיו
וליבי ינהר
.
.
*
.
.
.
כשהשמחה מאירה בעפר
נעשים בו מרבצי זכוכית כחולה
ומשם ירוק העשב
.
כשהשמחה מאירה בו עוד
הוא מכחיל כולו
והוא הים והוא התכלת
.
אָבֵל ליבי
פי בעפר
ומפולש אני
בחוט של חן
כשושנה אני לדודי
ודודי לי
כלַחַן
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
נחל קטן
מפלים מפלים
כמו גדיים
.
בנק לאומי
גדי
.
מר יניב כהן
גדי
.
בוא אלי איש שעובר ברחוב
ואשקך על מצחך
גדי עייף שלי
אהובי
.
בוא אל
חדרָי
נרוצה
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
בית בלי עציצים
אין בו חיים
.
אבל כל החי הוא גם צמח
יש בו מתכלת הירוק השמיימית
.
למה איננו רואים את
האוטובוס הדחוס
כמרפסת מלאה צמחים
.
ראיתי זקן שניטלה דעתו
והוא צמח
.
מקומם של פעוטות הוא גן
כי הם צמחים
.
כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי
צֶמַח
.
.
אני צמח
אבי
שוכב במיטתי אילם
ופשוט הנני
.
פושט אני את עצמי אליך
אבי
נוקב בשרשי את הסלע
אבי
עלי יוצאים מבעד אבני המרצפת
אבי
.
ירוק אני
מול שמיך
אבי
.
תכלת כסא
כבודך
אבי
.
בנך
אני
אבי
.
תכלת
אני
אבי
.
אבי שלי
עצמי
אתה
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
הדם שבעורקי
חוזר אל הלב
והוא
מים
אֲדֹנָי
.
יְרָק העשב
במעָי
מים
אֲדֹנָי
.
תכלת הים
מים
אֲדֹנָי
.
תכלת השמים
מים
אֲדֹנָי
.
אשר מעל השמיים
אֲדֹנָי
.
אטהר
במים
אֲדֹנָי
.
אטבע
ואהיה למים
אֲדֹנָי
.
רוח אלוהים
מרחפת
על פני
המים
אֲדֹנָי
.
היניקני מים
והחלב המורעל
שהיניקתני אמי
יהיה
מים
אֲדֹנָי
.
האש
המכלתני
תהיה
מים
אֲדֹנָי
.
החולי
אֲדֹנָי
.
ליבי זה הסוער
ישקוט
ויהיה
מים
אֲדֹנָי
.
כאיל על אפיקי מים
אֲדֹנָי
שפכי כמים
ליבך
אֲדֹנָי
היי מים
אֲדֹנָי
.
תהום אל תהום
קורא
אֲדֹנָי
לקול צִנּוֹרֶיךָ
אֲדֹנָי
כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ
אֲדֹנָי
.
פתח אוצרך
והשקנו
מים
אֲדֹנָי
.
צמאה נפשי
אֲדֹנָי
כי עזה כמוות אהבתי
אֲדֹנָי
נהרות לא ישטפוה
אֲדֹנָי
יַמְשֵׁנִי
ממים רבים
אֲדֹנָי
.
הקיום האנושי
אֲדֹנָי
יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן
אֲדֹנָי
.
נשאו נהרות
אֲדֹנָי
נשאו נהרות
קולם
אֲדֹנָי
ישאו נהרות
דָּכְיָם
אֲדֹנָי
מקולות מים רבים
אֲדֹנָי
אדירים משברי ים
אֲדֹנָי
אדיר במרום
אֲדֹנָי
שירים מאת ניר שטרן 