כשהייתי בכיתה ז' קניתי את האופניים של משה נגר
משה נהג במכונית מגיל תשע פעם נסע לאילת
אבא שלו בנה לו אופניים מצינורות מתכת
כבדים יותר ממני
צבע אותם ירוק
כשהתחילו להתפרק הוא מכר אותם לי
במחיר של ארבע קרטיבים
עד גיל 16 נסעתי בהם יצא שעלה לי קרטיב ושליש לשנה
.
הייתי עולה איתם לקסטל וטס בירידה בכל המהירות עוקף את המכוניות
ובשיא המהירות היייתי צועק זיוף שמנסה להיות השיר הגבירה בחום
מהתקליט של אמי שאהבה את יוסי בנאי
ואני אהבתי את אילנה רובינא
ילד אוהב אשה
ואת אמי לא
ובטח שרציתי להתנפץ
.
וכל זה כבר טבע
בבאר החלומות האבודים
והיום אמרו משהו על הגבירה בחום
ומהבאר החשוכה עלה הזכרון מצחין ובוצי
כלום לא אבד
ילד שנוא הייתי
כועס לתוך עצמו נאכל שותק עקשן
לא נמצא עד עלבון
לסובבים
הו הסובבים