הבאתי כבשה
והיא בכתה כל הלילה
אמרו לי היא צריכה עוד כבשה איתה
.
ואני בוכה וחשבתי
שאני נשר
.
מכל היערות והאגם שמי השמים
ואכפת לי רק שתהיה איתי עוד כבשה
.
נוף אלוהים
נוף אלוהים
ואני רוצה כבשה
רק מילה
רק רגע
.
במחלקה ד' החולים שואלים כל מי שעובר
כמתפללים בפעם האלף
יש לך סיגריה?
ומלקטים בדלים מהדשא
ועל בדל שנשאר בו הרבה – מתקוטטים
.
ואני רוצה כבשה
ואני לא מפסיק
.
תסתכל עלי רגע
תקרא רגע את השיר שלי
רגע
ואחר כך תלך
ואני תמיד בוכה
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
כשהייתי תינוק
הורדתי ראשי
כדי שהגל יעבור מעלי
.
ונרדמתי
והגל לא עבר
.
ואני מתוך התינוק צועק
אמא אמא
גלי לי
.
ואין שומע
ואין יודע
שאני שם
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
עגורים עגורים
בשחר בשחר
.
ואני כאן
עובר דירה
.
לא יכול בלי קירותי העוטפים
אני קורא להם אבישג
.
ספר שכתבתי פעם
קיבל מכה
בעותק האחרון שנותר
.
דברים דקים נופלים
לי מארגזים
.
אני רץ צועק
המובילים עסוקים
.
תיזהרו
על הצלחת הזו
שפעם הקאתי בה
.
הם לוקחים הכל
מעקלים
לא יודעים עברית
קשה להם בשפה שלהם
או בגב הסוחב הממהר הזה שלהם
שאין לו זמן
להיסטריה שלי
.
אם המחשב שלי
יישבר
לא יהיה לי כסף לקנות חדש
אחיה בבור חושך
ולא יוודע מותי
.
סבלים
היו טיפוליים אלי
אלוהי
ראה
למה עזבתני
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
לפני שהמציאו את הפייסבוק
הייתי משאיר את הטלוויזיה
כל הזמן
לא להישאר לבד
עם השקט
העשוי מציפורניים
.
(וגם אם הם ביחד
וגם אם הוא מצחיק אותה
וגם אם היא נוגעת בגופו
– עדיין)
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
כשכואב מדי
לאהוב
כמו אחרי שואה
צומחת שאלה
מה זה לב
מה זו אהבה
מהי נפש
אם באו
מאיזו מהות באו
ולמה
.
כשכואב מדי
אי אפשר יותר לצעוד
כצאן
הכאב
שואל
.
הכאב רוצה פשר
בעצם רק רוצה
לעצור לרגע
לנשום
.
כמו משאית משוגעת
אהבתי מתנחשלת
דורסת אותי
.
ואני לא מת
רק אוהב ואוהב
יותר