מילה מנגנת על מילה
גוף על בכי
שמיים מנגנים
על אור אחרון
.
הלחנים
שאין להם פותר
יד ביד
ננוע בשקט
האדמה
תלווה אותנו
איוושת תווי כסף
לב העולם
25
ניר שטרן:
.
.
מיטה רחבה
שמיכות כריות
קן לגוזל
גוף נשבר לילה
יום מתמוטט
נפש מלח ניגר
עצבים תיל תער
מוח אבן טס
לב סיכות
אמא
כואב
לי
בלב
24
הקו ישר מאוזן
אין ציפצופים חירחורים
המבט מקובע והדם
רופאים שותקים
הלב הו הלב נרדם
נולדתי משופד על קו מאוזן
לוחש בוכה לא ינוע פי
אינני אהובַי אינני
23
תמיד האריה הזה
ציפורניו נעוצות בכתפָי
גופו נצמד אלי
כל פעם מצד אחר
מגרד מזיע
ריח של חיה
באוטובוס אני לובש מעיל גדול
יושב בפינה
כמו שאהיד תמים
שלא ייגעלו מהאריה שלי
קרבן תקיפה מינית הם קוראים לי
אני יכול לרטש בשיני את עורק הצוואר
אני רואה את דמם קורא את האוויר בנחיריהם את גלגלי מוחם
כמו תינוקות הם נהירים לי אני מיניק אותם בדם
22
הנה נקב בהוויה
הו אשים מילַי בו
הוא לא מתפוצץ
אולי זה לא הנקב הנכון
אולי נזלו מילַי
על ירכיים
מכתם במכנסיים
נולדו שֵׁדִים ובושֶׁת
21
הים דוחף אותי בצד
כל הזמן
מקרר מכאיב מטביע
דלקת טחובה רקב
לח הים הופך אותי הצידה גל אחרי גל
נצחי כתולעת לוחץ כתנין
הים מהפך אותי מהים עד ירושלים לוכד אותי
במזרח הַשֵּׁנִי קוּר ירוק נמתח
לא ייקרע עד כלות ימים
20
המרחב
שמעבר לעיגול האור של קיומנו
הוא סמל
אנחנו צלמו
.
מכאן שאיננו נוגעים אלא חלש
איננו חיים אלא סביב ריק
כלואים בתיל
עליו חורקות רוחות
.
תן לַכיווץ לדמוע לְמרחב
לַאבן להימוג לְאֵתֶּר
לַאוויר להיסדק אל אַיִן
לַאַיִן להיכנע נכחךָ
19
גדלתי חייתי ברעב ללחם לשקל לא לאור
עבדתי משמונה בבוקר עד אחת עשרה בלילה
עבודות פרך פועל דפוס שליח
פועל פלסטיני בא לתל אביב
אנשים קמים בעשר אוכלים קרואסון בולעים כדורים
מתבוססים ברגישויות שלהם
צועקים בוכים כותבים שירים
לא יכולים בלי תרבות
אני מתבוסס לא קם מהמיטה
כותב שירים מנתח ציורים
מרגיש לא שייך
לא לכם לא לפועל פלסטיני לא לי
18
לחפור בגוש הכבד הזה
הענק
כמו בלאומילך באמצע תל אביב
לקדוח לדחוף כלום לא זז
בתור לבית מרקחת
באוטובוס
בשינה
אני שקט לגמרי
קודח כמו מטורף בסלע שעומד עלי
זה או הוא או אני
שום דבר שאני עושה לא משפיע
הוא המציאות אני החלום
17
גם חילזון יכול להיות מאוד חזק
לעבור קיץ שלם ועדיין נשאר
מה שיתלחלח עם בוא הגשם
.
.
.
.
* * *
.
.
.
.
אבא היה נחשב עוד פה אוכל ולא מפרנס
אבל הוא כן פירנס
הוא אסף ממה שהיו זורקים בשוק אחרי הנעילה ביום שישי
אסף שברי ביסקוויטים מטואטאים מהמפעל
השיג חלב חמוץ והחמיץ בבית לֶבֶּן בטעם מגעיל
פעם או פעמיים בשבוע היה מגיע הביתה בערב
ומקבל ארוחת מלכים
שלוש כפות דייסת קואקר סמיכה
לפעמים נוסף ליד הדייסה ירק מבושל או תפוח אדמה
וחתיכת לקרדה קטנה
והייתי מביט ורוצה והיו מגרשים אותי כזבוב
כועסים
אל תיגע זה של אבא
.
וכשמהלתי את החלב של ילדי
כשהגשתי להם לארוחת צהרים לחם עם שכבה דקיקה של רסק עגבניות
או פסטה בלי כלום
ובשבת שוק עוף אחד לכולם
והם ביקשו עוד חוט עוף
ולא היה
כי אני הייתי רעב וחילקתי לעצמי מנה יותר גדולה
לא כעסתי עליהם
סתם שתקתי
.
אחר כך הילדים עפו כמוץ ברוח
מי לפנימיה מי למערה
אחרי שנים נאספתי והכרתי אשה
מצאתי אצלה גבינה צהובה
ונפלה עלי אימה רציתי לברוח
איזה אדם היא מניין באה
איך אפשר לאכול כשמה שיש לך בתוך הפה ברגע זה עולה יותר משקל
שורף את הפה מכלה את הגוף מכבה את הנשמה שותה את דם הילדים
שעדיין מבקשים חוט אחד של עוף
.
היא לקחה אותי למסעדה
כתרפיה
נתקפתי חרדה
בדרך רצתי למכולת
קניתי לחם אחיד ולֶבֶּן
לעסתי עד שהתמלאתי מאוד
עכשיו אני מוכן
משוריין
השודדים לא ינצחו אותי
שירים מאת ניר שטרן 